"מאז פרסמנו את פנקס העוסקים, פניות לרישום זורמות אלינו בקצב אדיר", כך אמרה רותי קרני הורוביץ בפתיחת המפגש המיוחד שקיים ארגון הגג של מקצועות הליווי וההדרכה הסב לידתיים בתל-אביב בשלישי בערב, ואשר בו השתתפו ארבעים איש, ועוד עשרות שלחו את חיזוקיהם. המפגש תואר כמוצלח ביותר. המפגש נפתח בהצגת צוות ההיגוי של ארגון הגג: רותי קרני הורוביץ, ראש, הילה לב-רן וזהר כרמי – דוברת הארגון.
"לפי התכנון המקורי היינו אמורים להיפגש ביום הדולה ולכונן שם בנחת צוותי פעולה שיעסקו במשימות דוגמת כתיבת קוד אתי, כינון מבחן סף וכו'", אמרה. "אך בני אדם עושים תכניות, והמציאות טורפת את הקלפים. לוח הזמנים השתנה, ולא היה מנוס מלהיפגש כאן הערב.
"בספרו 'לידה יוצאת דופן', מתאר דר' מישל אודנט מירוץ טריטוריות,.שמתחיל ברגע לידתו של תינוק חדש. כשתינוק נולד, מסביר אודנט, גופו, עורו, נקביו ומערכת העיכול שלו סטריליים. עדיין לא מיושבים על ידי אוכלוסיות החיידקים, המערכת האקולוגית הייחודית שהמפגש הראשון עם המציאות מזמן. חיידקים, נבגים, פתוגנים ומיקרואורגניזמים שונים – כולם עטים על הטריטוריה החדשה, הארץ הבתולית – לכיבוש.
"לטביעת החותם הטריטוריאלית הראשונית יש חשיבות עליונה. היא שתקבע במידה רבה האם היישות החדשה – התינוק הזה, יהיה חזק או חלוש, יציב או מעורער, בריא או חולה. אודנט מדבר על מירוץ הטריטוריות בהקשר של ניתוח קיסרי. שם, מסביר אודנט, בחדר הניתוח, ישנן אוכלוסיות חיידקים אגרסיביים במיוחד, וזו עוד סיבה להעדיף את פני הלידה הפיזיולוגית, כך על-פי אודנט.
"מושג הדולה, גם הוא נולד אל תוך התודעה הציבורית בדרך אלימה משהו. על הסכין. אולי אפילו טרם זמנו. אבל התינוק בחוץ. ותראו לאן הגיע? לפריים טיים של התודעה הישראלית – ארץ נהדרת. ועכשיו הוא נוכח, וצריך לדאוג שהתינוק הזה יהיה בריא.
"השאלה האם להסדיר או לא את מקצוע הדולה כבר לא קיימת. הסדר הופר, והעם דורש תיקון, סדר. והשאלה היא איזה סדר יהיה. האם ייעשה בתבונה, על ידי אנשים נבונים שכבר ראו את הצורך למרחוק, והשכילו לעשות, או לא. לא קובעים מדיניות לפי אנקדוטות – את זה אמר דר' מרסדן וגנר, מי שהיה ראש האגף לבריאות אם ויילוד בארגון הבריאות העולמי במשך 15 שנה, ושהבאנו ארצה, בארוחת ערב שקיימנו אז, נשים קוראות ללדת עם צמרת הרפואה המיילדותית בארץ. הרופאים הציגו אז שורה של קטסטרופות אפשריות בתגובה לתביעתנו למסד את לידות הבית ואת מרכזי הלידה. דר' וגנר השיב בתבונתו הרבה: לא קובעים מדיניות לפי אנקדוטה.
"גם עכשיו, חשוב שייעשו מעשים אחראיים בלבד, ובידי אנשים נבונים וראויים בלבד. אני מציעה לאמץ את הכלל הראשון ברפואה Primum non nocere – דבר ראשון, אל תזיק. ארגון הגג פנה בשבוע האחרון אל חברת הכנסת גילה גמליאל אשר הצהירה על כוונה להגיש הצעת חוק פרטית אם משרד הבריאות לא ידאג לחוק מתאים. ארגון הגג פנה אל חברת הכנסת גמליאל בנושא וכן אל משרד הבריאות כדי לדאוג שההסדרה תיעשה בדרך אחראית ונבונה. כזו שאינה חיה מאנקדוטות, אלא מתוך תבונה וראיה למרחק.
"כזכור, בעקבות פנייתי למשרד הבריאות בנושא הסדרת כניסת דולות לבתי החולים עוד בשנת 2007 הוציא משרד הבריאות מכתב, המהווה את המסמך החשוב ביותר עד היום בהיסטוריה של הדולות במדינת ישראל, בו הודיע משרד הבריאות בין השאר כי 'כל יולדת בישראל רשאית להביא עמה לכל חדר לידה שני מלווים ובכלל זה מלווה לידה המכנה עצמו דולה'.
"לא ייתכן, הסברתי למשרד הבריאות, כי עצם העובדה שהכשרתי עצמי למקצוע הדולה, יהפוך אותי לפרסונה נון-גראטה בבתי חולים. נראה כי משרד הבריאות קיבל את עמדתי."
זהר כרמי, דוברת הארגון הוסיפה כי היא ממליצה לכל דולה לשאת בתיקה את המכתב ולהציגו בכל מקרה שהיא נתקלת בבעיה. עוד דיברה כרמי על המבנה הארגוני של ארגון הגג ואמרה כי ארגון הוא סך הישגי אנשיו. "רותי ואני חברנו יחד משום שממילא כל אחת מאיתנו פועלת במלוא הטורבו, ועל מנת לעשות את מה שצריך עכשיו. זה אומר קידום, רגולציה וסטנדרטיזציה של המקצוע. יש לנו מהלכים עמוקים ולא מהיום בתוך בתי החולים. בחדרי לידה. במציאות הנוכחית הקשר הזה הוא קריטי.
רותי קרני הורוביץ תיארה מעט ממה שעשה ארגון הגג עד היום כדי לקדם את נושא הדולות והמקצועות הסב-לידתיים. "ראשית, הכרזנו על המטרות ועל תכנית החומש להסדרה, הכרה, ורגולציה של מקצועות הליווי וההדרכה הסב-לידתיים ובראשם מקצוע הדולה. במקביל, הכרזנו על יום הדולה בישראל ובעולם, ואנו זוכים לשיתוף פעולה בינלאומי בנושא. לפני מספר חודשים, ארגון הגג פתח בפרויקט 'אני דולה גאה' במהלכו מספק הארגון לכל הדולות תגי שם מקצועיים. התגים מכים גלים בכל בתי החולים וההצלחה פנומנלית.
יעל גריינר, דולה ומדריכה להכנה ללידה, חברת ארגון הגג של מקצועות הליווי וההדרכה סיפרה על החוויה האישית שלה, בעת ענידת התג בשבוע שעבר. יעל גריינר אמרה:
"בלידה שליוויתי ביום שישי השתמשתי בתג הארגון וזכיתי לתגובות נהדרות מהצוות הרפואי. זה היה מדהים. לא רק שרמת השיתוף עלתה פלאים (זה היה בבית חולים שהצוות כבר מכיר אותי אבל ברגע שנכנסתי עם התג פתאום הרופאים התחילו לדבר איתי ב"רפואית" והמיילדות שיתפו אותי בעבודה, זה היה נפלא). בייחוד היה כיף לשמוע מאחת הרופאות שהתג משדר מקצועיות ואחראיות. אנשי הצוות הביעו עניין בתג, שאלו אותי על הארגון, ופנו אלי בשמי, שעכשיו נמצא גלוי לעיני כל. רופאה אמרה לי: תשמעי. זה כל כך מקצועי, כל כך אחראי. השינוי ביחס של הצוות היה פשוט מדהים. מעכשיו אני מגיעה ללידות רק עם תג!"
רותי קרני הורוביץ תיארה בהמשך דבריה את פרויקט ההכרזה והפרסום של פנקס העוסקים. "פרסום פנקס העוסקים חשוב מאד. לפני מספר ימים הכרזנו ופרסמנו לראשונה את פנקס העוסקים הרשמי של הדולות בישראל. במהלך שמונה השנים האחרונות ליקטתי ואספתי בעמל רב את פרטי כל הדולות בישראל, וקיבצתי אותם לפנקס עוסקים רשמי. לפנקס הזה יש חשיבות עצומה. פנקס עוסקים הוא תחילתה של ישות מקצועית. יש לו תפקיד בהכרה פנימית וחיצונית של הישות הדולאית מחוץ לעצמה, אך ראשית היא חייבת להכיר בעצמה. מאז שפרסמתי את הפנקס אני מקבלת המון פניות לרישום ולתיקון. אפשר לומר שהפרויקט הוא הצלחה אדירה".
עוד הסבירה: "חשיבותו של פנקס עוסקים היא בלתי מוטלת בספק. אם מקצוע רוצה הכרה, הוא חייב לפרסם פנקס עוסקים. לאחר פרסום הפנקס מחליט הארגון על 'תאריך קובע'. מי שהוסמך עד לאותו יום יוכר רטרואקטיבית ואוטומטית וייחשב 'דור מדבר'. החל מן התאריך הקובע יצטרך מי שירצה להירשם בפנקס לעמוד במבחן סף ארצי. כך עושים רגולציה".
דיאנה אידלמן, מדריכה ויועצת אישית, זוגית ומשפחתית, מנחת קבוצות, ואחת הבולטות בשכלול השיח המשפחתי בימינו היתה המרצה האורחת של המפגש. בשיחה שהעבירה תחת הכותרת 'גברים בין אלימות לאילמות' הצביעה אידלמן על כך ששיח הפגיעה המינית בנשים נשאר על פי רוב בין הנשים לבין עצמן. "כשאשה נפגעת מינית, נפגע גם הגבר שלה, וגם ילדיה הנוכחים והעתידיים לבוא.. צריך להבין שפגיעה בנשים, היא בכל התא המשפחתי, והשיח בנושא חייב לפרוץ גם אל הגברים, שגם ביניהם נמצאים נפגעי תקיפה מינית רבים משאנו מתארות לעצמנו.בן הזוג לא נקרא לדגל רק כ"עורך דין", אלא גם כקורבן של מי שפגע בבת זוגתו".
עוד דיברה אידלמן על אודות אילמות אחרת, מקצועית, של הדולות, אשר חייבת לעבור אבולוציה. "אנחנו יודעות מה דולות עושות. הדולות טובות מאד בהקשבה אך לא בהסברה. חייבים להוציא את המתודולוגיה של הדולה – מה היא בעצם עושה שם – לאור, לדבר אותה החוצה".
לדברי אידלמן, גם זיגמונד פרויד, אבי הפסיכואנליזה, נקט בשיטה דומה להפצת דעותיו. "פרויד כתב המון ספרים. עד אז מי ידע מהי פסיכולוגיה? רוב היושבים בחדר היו כנראה לפחות אצל פסיכולוג אחד או חושבים על כך".
בסיום הערב דיבר משה קרוצ'יק, דול ורפלקסולוג על חוויותיו בימים האחרונים. לדבריו, הביקוש לשירותיו ירד פלאים מאז הפרשה. עוד סיפר כי ילדיו מוטרדים ומקונטרים, משום שמיעוט הדולות ממין זכר מחשיד אותו כדול העצור בפרשה.
במהלך הערב קראה רותי קרני הורוביץ לנוכחים להתנדב לצוותי פעולה, קריאה אשר נענתה במלואה וגובשו צוותי עבודה אשר יחלו לפעול בימים הקרובים. עוד סיפרה כי בסיום אירועי כנס יום הדולה אשר ייערך ב-22-3-11, יחזרו הדולות טעונות ומחודשות במידע ובמשאבים לקהילותיהן, שם יקיימו מפגשי הסברה מקומיים תחת הכותרת 'פגוש את הדולות'.
'פגוש את הדולות' הינו אירוע הסברתי קהילתי מקומי באופיו ונתון לפרשנות עצמית. זו הזדמנות של הדולה לחשוף את עצמה ואת ה'צבע' האישי שלה, בקהילה שלה, ולשווק את שירותיה יחד עם הסברת מקצוע הדולה – מהותו, תועלותיו ויתרונותיו. ארגון הגג יתן רוח גבית נכבדה, אך האחריות לפרסום האירוע במסגרת הקהילתית תהיה באחריות הדולה. בגיליונות הקרובים נסביר איך לעשות זאת. החל במודעות על עצים בשכונה, דרך ההפצה הווירלית הטובה והישנה באמצעות שיטת 'מפה לאוזן', וכמובן שבאמצעות היישות האינטרנטית האישית. כמו כן נסביר כיצד לרתום מוסדות קהילתיים ואחרים ליוזמה.
במהלך המפגש תוכל כל דולה להסביר לקהילה מהי דולה, מדוע צריך אותה, מה הרקע לצמיחתה הפנומנלית כמקצוע בעשור האחרון, ומהם יתרונות הלידה איתה. כמו כן הדולה תספר על עצמה, על האני מאמין שלה ועל כובעיה השונים. אפשר ורצוי לתת מיני הרצאה הנותנת כלים מעשיים בנושאים דוגמת 'מדריך הפרינאום השלם', כתיבת תכנית לידה, הדגמת שיטות מגע בלידה ועוד.
ארגון הגג מצידו יעשה כל שביכולתו כדי לגייס עזרה מן הרשויות המקומיות וממרכז השלטון המקומי לשיתוף פעולה בנושא.
"זה יהיה הסיום הראוי ביותר ליום הדולה. הסברת תפקיד הדולה בקהילה, תביא לשינוי ולשיפור פני הלידה בישראל", סיכמה רותי.
ארגון הגג מודה לכל מי שנטלו חלק במפגש המיוחד, תרמו מזמנם, תמכו ועודדו וסייעו בהצלחתו הרבה!
"לפי התכנון המקורי היינו אמורים להיפגש ביום הדולה ולכונן שם בנחת צוותי פעולה שיעסקו במשימות דוגמת כתיבת קוד אתי, כינון מבחן סף וכו'", אמרה. "אך בני אדם עושים תכניות, והמציאות טורפת את הקלפים. לוח הזמנים השתנה, ולא היה מנוס מלהיפגש כאן הערב.
"בספרו 'לידה יוצאת דופן', מתאר דר' מישל אודנט מירוץ טריטוריות,.שמתחיל ברגע לידתו של תינוק חדש. כשתינוק נולד, מסביר אודנט, גופו, עורו, נקביו ומערכת העיכול שלו סטריליים. עדיין לא מיושבים על ידי אוכלוסיות החיידקים, המערכת האקולוגית הייחודית שהמפגש הראשון עם המציאות מזמן. חיידקים, נבגים, פתוגנים ומיקרואורגניזמים שונים – כולם עטים על הטריטוריה החדשה, הארץ הבתולית – לכיבוש.
"לטביעת החותם הטריטוריאלית הראשונית יש חשיבות עליונה. היא שתקבע במידה רבה האם היישות החדשה – התינוק הזה, יהיה חזק או חלוש, יציב או מעורער, בריא או חולה. אודנט מדבר על מירוץ הטריטוריות בהקשר של ניתוח קיסרי. שם, מסביר אודנט, בחדר הניתוח, ישנן אוכלוסיות חיידקים אגרסיביים במיוחד, וזו עוד סיבה להעדיף את פני הלידה הפיזיולוגית, כך על-פי אודנט.
"מושג הדולה, גם הוא נולד אל תוך התודעה הציבורית בדרך אלימה משהו. על הסכין. אולי אפילו טרם זמנו. אבל התינוק בחוץ. ותראו לאן הגיע? לפריים טיים של התודעה הישראלית – ארץ נהדרת. ועכשיו הוא נוכח, וצריך לדאוג שהתינוק הזה יהיה בריא.
"השאלה האם להסדיר או לא את מקצוע הדולה כבר לא קיימת. הסדר הופר, והעם דורש תיקון, סדר. והשאלה היא איזה סדר יהיה. האם ייעשה בתבונה, על ידי אנשים נבונים שכבר ראו את הצורך למרחוק, והשכילו לעשות, או לא. לא קובעים מדיניות לפי אנקדוטות – את זה אמר דר' מרסדן וגנר, מי שהיה ראש האגף לבריאות אם ויילוד בארגון הבריאות העולמי במשך 15 שנה, ושהבאנו ארצה, בארוחת ערב שקיימנו אז, נשים קוראות ללדת עם צמרת הרפואה המיילדותית בארץ. הרופאים הציגו אז שורה של קטסטרופות אפשריות בתגובה לתביעתנו למסד את לידות הבית ואת מרכזי הלידה. דר' וגנר השיב בתבונתו הרבה: לא קובעים מדיניות לפי אנקדוטה.
"גם עכשיו, חשוב שייעשו מעשים אחראיים בלבד, ובידי אנשים נבונים וראויים בלבד. אני מציעה לאמץ את הכלל הראשון ברפואה Primum non nocere – דבר ראשון, אל תזיק. ארגון הגג פנה בשבוע האחרון אל חברת הכנסת גילה גמליאל אשר הצהירה על כוונה להגיש הצעת חוק פרטית אם משרד הבריאות לא ידאג לחוק מתאים. ארגון הגג פנה אל חברת הכנסת גמליאל בנושא וכן אל משרד הבריאות כדי לדאוג שההסדרה תיעשה בדרך אחראית ונבונה. כזו שאינה חיה מאנקדוטות, אלא מתוך תבונה וראיה למרחק.
"כזכור, בעקבות פנייתי למשרד הבריאות בנושא הסדרת כניסת דולות לבתי החולים עוד בשנת 2007 הוציא משרד הבריאות מכתב, המהווה את המסמך החשוב ביותר עד היום בהיסטוריה של הדולות במדינת ישראל, בו הודיע משרד הבריאות בין השאר כי 'כל יולדת בישראל רשאית להביא עמה לכל חדר לידה שני מלווים ובכלל זה מלווה לידה המכנה עצמו דולה'.
"לא ייתכן, הסברתי למשרד הבריאות, כי עצם העובדה שהכשרתי עצמי למקצוע הדולה, יהפוך אותי לפרסונה נון-גראטה בבתי חולים. נראה כי משרד הבריאות קיבל את עמדתי."
זהר כרמי, דוברת הארגון הוסיפה כי היא ממליצה לכל דולה לשאת בתיקה את המכתב ולהציגו בכל מקרה שהיא נתקלת בבעיה. עוד דיברה כרמי על המבנה הארגוני של ארגון הגג ואמרה כי ארגון הוא סך הישגי אנשיו. "רותי ואני חברנו יחד משום שממילא כל אחת מאיתנו פועלת במלוא הטורבו, ועל מנת לעשות את מה שצריך עכשיו. זה אומר קידום, רגולציה וסטנדרטיזציה של המקצוע. יש לנו מהלכים עמוקים ולא מהיום בתוך בתי החולים. בחדרי לידה. במציאות הנוכחית הקשר הזה הוא קריטי.
רותי קרני הורוביץ תיארה מעט ממה שעשה ארגון הגג עד היום כדי לקדם את נושא הדולות והמקצועות הסב-לידתיים. "ראשית, הכרזנו על המטרות ועל תכנית החומש להסדרה, הכרה, ורגולציה של מקצועות הליווי וההדרכה הסב-לידתיים ובראשם מקצוע הדולה. במקביל, הכרזנו על יום הדולה בישראל ובעולם, ואנו זוכים לשיתוף פעולה בינלאומי בנושא. לפני מספר חודשים, ארגון הגג פתח בפרויקט 'אני דולה גאה' במהלכו מספק הארגון לכל הדולות תגי שם מקצועיים. התגים מכים גלים בכל בתי החולים וההצלחה פנומנלית.
יעל גריינר, דולה ומדריכה להכנה ללידה, חברת ארגון הגג של מקצועות הליווי וההדרכה סיפרה על החוויה האישית שלה, בעת ענידת התג בשבוע שעבר. יעל גריינר אמרה:
"בלידה שליוויתי ביום שישי השתמשתי בתג הארגון וזכיתי לתגובות נהדרות מהצוות הרפואי. זה היה מדהים. לא רק שרמת השיתוף עלתה פלאים (זה היה בבית חולים שהצוות כבר מכיר אותי אבל ברגע שנכנסתי עם התג פתאום הרופאים התחילו לדבר איתי ב"רפואית" והמיילדות שיתפו אותי בעבודה, זה היה נפלא). בייחוד היה כיף לשמוע מאחת הרופאות שהתג משדר מקצועיות ואחראיות. אנשי הצוות הביעו עניין בתג, שאלו אותי על הארגון, ופנו אלי בשמי, שעכשיו נמצא גלוי לעיני כל. רופאה אמרה לי: תשמעי. זה כל כך מקצועי, כל כך אחראי. השינוי ביחס של הצוות היה פשוט מדהים. מעכשיו אני מגיעה ללידות רק עם תג!"
רותי קרני הורוביץ תיארה בהמשך דבריה את פרויקט ההכרזה והפרסום של פנקס העוסקים. "פרסום פנקס העוסקים חשוב מאד. לפני מספר ימים הכרזנו ופרסמנו לראשונה את פנקס העוסקים הרשמי של הדולות בישראל. במהלך שמונה השנים האחרונות ליקטתי ואספתי בעמל רב את פרטי כל הדולות בישראל, וקיבצתי אותם לפנקס עוסקים רשמי. לפנקס הזה יש חשיבות עצומה. פנקס עוסקים הוא תחילתה של ישות מקצועית. יש לו תפקיד בהכרה פנימית וחיצונית של הישות הדולאית מחוץ לעצמה, אך ראשית היא חייבת להכיר בעצמה. מאז שפרסמתי את הפנקס אני מקבלת המון פניות לרישום ולתיקון. אפשר לומר שהפרויקט הוא הצלחה אדירה".
עוד הסבירה: "חשיבותו של פנקס עוסקים היא בלתי מוטלת בספק. אם מקצוע רוצה הכרה, הוא חייב לפרסם פנקס עוסקים. לאחר פרסום הפנקס מחליט הארגון על 'תאריך קובע'. מי שהוסמך עד לאותו יום יוכר רטרואקטיבית ואוטומטית וייחשב 'דור מדבר'. החל מן התאריך הקובע יצטרך מי שירצה להירשם בפנקס לעמוד במבחן סף ארצי. כך עושים רגולציה".
דיאנה אידלמן, מדריכה ויועצת אישית, זוגית ומשפחתית, מנחת קבוצות, ואחת הבולטות בשכלול השיח המשפחתי בימינו היתה המרצה האורחת של המפגש. בשיחה שהעבירה תחת הכותרת 'גברים בין אלימות לאילמות' הצביעה אידלמן על כך ששיח הפגיעה המינית בנשים נשאר על פי רוב בין הנשים לבין עצמן. "כשאשה נפגעת מינית, נפגע גם הגבר שלה, וגם ילדיה הנוכחים והעתידיים לבוא.. צריך להבין שפגיעה בנשים, היא בכל התא המשפחתי, והשיח בנושא חייב לפרוץ גם אל הגברים, שגם ביניהם נמצאים נפגעי תקיפה מינית רבים משאנו מתארות לעצמנו.בן הזוג לא נקרא לדגל רק כ"עורך דין", אלא גם כקורבן של מי שפגע בבת זוגתו".
עוד דיברה אידלמן על אודות אילמות אחרת, מקצועית, של הדולות, אשר חייבת לעבור אבולוציה. "אנחנו יודעות מה דולות עושות. הדולות טובות מאד בהקשבה אך לא בהסברה. חייבים להוציא את המתודולוגיה של הדולה – מה היא בעצם עושה שם – לאור, לדבר אותה החוצה".
לדברי אידלמן, גם זיגמונד פרויד, אבי הפסיכואנליזה, נקט בשיטה דומה להפצת דעותיו. "פרויד כתב המון ספרים. עד אז מי ידע מהי פסיכולוגיה? רוב היושבים בחדר היו כנראה לפחות אצל פסיכולוג אחד או חושבים על כך".
בסיום הערב דיבר משה קרוצ'יק, דול ורפלקסולוג על חוויותיו בימים האחרונים. לדבריו, הביקוש לשירותיו ירד פלאים מאז הפרשה. עוד סיפר כי ילדיו מוטרדים ומקונטרים, משום שמיעוט הדולות ממין זכר מחשיד אותו כדול העצור בפרשה.
במהלך הערב קראה רותי קרני הורוביץ לנוכחים להתנדב לצוותי פעולה, קריאה אשר נענתה במלואה וגובשו צוותי עבודה אשר יחלו לפעול בימים הקרובים. עוד סיפרה כי בסיום אירועי כנס יום הדולה אשר ייערך ב-22-3-11, יחזרו הדולות טעונות ומחודשות במידע ובמשאבים לקהילותיהן, שם יקיימו מפגשי הסברה מקומיים תחת הכותרת 'פגוש את הדולות'.
'פגוש את הדולות' הינו אירוע הסברתי קהילתי מקומי באופיו ונתון לפרשנות עצמית. זו הזדמנות של הדולה לחשוף את עצמה ואת ה'צבע' האישי שלה, בקהילה שלה, ולשווק את שירותיה יחד עם הסברת מקצוע הדולה – מהותו, תועלותיו ויתרונותיו. ארגון הגג יתן רוח גבית נכבדה, אך האחריות לפרסום האירוע במסגרת הקהילתית תהיה באחריות הדולה. בגיליונות הקרובים נסביר איך לעשות זאת. החל במודעות על עצים בשכונה, דרך ההפצה הווירלית הטובה והישנה באמצעות שיטת 'מפה לאוזן', וכמובן שבאמצעות היישות האינטרנטית האישית. כמו כן נסביר כיצד לרתום מוסדות קהילתיים ואחרים ליוזמה.
במהלך המפגש תוכל כל דולה להסביר לקהילה מהי דולה, מדוע צריך אותה, מה הרקע לצמיחתה הפנומנלית כמקצוע בעשור האחרון, ומהם יתרונות הלידה איתה. כמו כן הדולה תספר על עצמה, על האני מאמין שלה ועל כובעיה השונים. אפשר ורצוי לתת מיני הרצאה הנותנת כלים מעשיים בנושאים דוגמת 'מדריך הפרינאום השלם', כתיבת תכנית לידה, הדגמת שיטות מגע בלידה ועוד.
ארגון הגג מצידו יעשה כל שביכולתו כדי לגייס עזרה מן הרשויות המקומיות וממרכז השלטון המקומי לשיתוף פעולה בנושא.
"זה יהיה הסיום הראוי ביותר ליום הדולה. הסברת תפקיד הדולה בקהילה, תביא לשינוי ולשיפור פני הלידה בישראל", סיכמה רותי.
ארגון הגג מודה לכל מי שנטלו חלק במפגש המיוחד, תרמו מזמנם, תמכו ועודדו וסייעו בהצלחתו הרבה!
